כשהצוואה לא מספיקה — מה קורה לנחלה אחרי שההורים הולכים?

יעקב ורינה חיו שנים החזיקו במשק חקלאי במושב שואבה. הם עיבדו את האדמה, גידלו שבעה ילדים, ובנו חיים שלמים על אותה חלקת אדמה.

כמו הרבה הורים, כל אחד מהם דאג לכתוב צוואה — מסמך שאמור להבטיח שרצונם יתממש גם אחרי שלא יהיו עוד.

אבל המציאות, כפי שגילו ילדיהם לאחר שנות התדיינות, הייתה מורכבת הרבה יותר.

הצוואה שלא הספיקה

יעקב נפטר לפני רינה. בצוואתו הוריש את זכויותיו במשק החקלאי לששה מתוך שבעת ילדיו. נשמע פשוט, נכון?

לא כל כך. בית המשפט השלום בירושלים קבע בפברואר 2025 (ת"א 8517-07-23) כי צוואת יעקב — לפחות בכל הנוגע לזכויות ההורשה בנחלה — לא הייתה תקפה.

הסיבה? הסכם המשבצת.

מהו הסכם משבצת ולמה הוא חזק מצוואה?

בעלי נחלות במושבים אינם "בעלים" של הקרקע במובן הרגיל.

הם ברי רשות — כלומר, הם מחזיקים בנחלה מכוח הסכם שנחתם בין האגודה השיתופית לבין רשות מקרקעי ישראל, המכונה הסכם משבצת.

להסכם הזה יש כללים משלו לגבי מה קורה עם זכויות הירושה בנחלה שאחד מברי הרשות נפטר.

סעיף 19ג להסכם קובע במפורש:

כאשר בר רשות נפטר ומותיר אחריו בן זוג — הזכויות עוברות לבן הזוג בלבד, לא לילדים.

כלומר, לא משנה מה כתב יעקב בצוואתו — ברגע שנפטר לפני רינה, מלוא הזכויות בנחלה עברו אוטומטית אליה. הצוואה שלו אינה רלוונטית לנחלה.

הפסיקה על זכויות הירושה בנחלה

זהו לא חידוש. בית המשפט העליון קבע כבר ב-1993 (ע"א 566/89 שטיין נ' סופר) כי כאשר הסכם ההתקשרות קובע שהזכויות עוברות לבן הזוג — הילדים אינם נהנים מזכויות המנוח במשק, גם אם הם יורשים חוקיים.

ב-2019 חזר בית המשפט העליון וקבע (בע"מ 1813/18) כי יש לבחון בכל מקרה את ההסכם הספציפי החל — ולתת לו עדיפות על פני הצוואה.

בית המשפט העליון אף הוסיף וקבע (רע"א 1634/08) כי זכותו של בן זוג שנפטר כבר רשות אינה מהווה חלק מהעיזבון כלל.

מה המשמעות המעשית עבורכם?

• כל עוד קיימת סתירה בין הוראות צוואה להסכם המשבצת – הוראות הסכם המשבצת יגברו.
• לא לחתום על הסכמות בין יורשים כאשר הנחלה היא חלק מנכסי העיזבון.
• חשוב להתייעץ עם עורך דין שמכיר את הדינים החלים על נחלות.

צוואה היא כלי חשוב — אבל בנחלות, היא לעיתים קרובות אינה הכלי המספיק.

משרד עורכי הדין עירן אדמוני מתמחה בנחלות ומשקים חקלאיים. יש לכם שאלות לגבי הנחלה שלכם? צרו קשר לייעוץ ראשוני.